<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יוחנא</h1>
<h2>דף כד.</h2>
גרסינן במשקין פרק אחרון, הלכה מפני שאמרו שבת עולה. בעא מיניה רבי יוחנא משמואל יש אבילות בשבת או אין אבילות בשבת, אמר לו אין אבילות בשבת. וקמפרש התם בפריעת הראש חזרת קרע לאחוריו וזקיפת המיטה חובה וכו'. ומסקנא דדברים של צינעא נוהג. וכלפי שלהי מסכתא [כ"ז ע"א] תנו רבנן מאימתי זוקפין את המיטות בערב שבת מן המנחה ולמעלה. ואמר רבה בר רב הונא אעפ"כ אינו יושב [עליה] עד שתחשך וכו'. ותו גרסינן [כ"ג ע"א] דאבל שבת ראשונה אינו יוצא מפתח ביתו וכו' עד דברי רבי מאיר, רבי יהודה אומר לא הוצרך לומר שבת ראשונה שהכל נכנסין אצלו לנחמו, אלא שניה אינו יוצא מפתח ביתו כו'. ונראה דאע"ג דקיימא לן [ערובין מ"ו ע"ב] רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה, כיון דקיימא לן [י"ח ע"א] הלכה כדברי המיקל באבל אפילו יחיד במקום רבים, הלכה כרבי מאיר דשבת שניה יוצא אלא שאינו יושב במקומו. אבל על נשיא שמת [כ"ב ע"ב] בתי מדרשות כולן בטלין ובני הכנסת נכנסין לבית הכנסת וקורין שבעה ויוצאין רבי יהושע בן קרחה אומר לא שיצאו ויטיילו בשוק אלא יושבין ודומין. בפ"ב דברכות הלכה רחץ לילה הראשון, [בירושלמי] [ה"ח] תני במקום שנהגו לשאול בשלום אבילים בשבת שואלים רבי הושעיא רבה אזל לחד אתר חמא אביליא בשובתא, ושאיל בון. אמר לן אני איני יודע מנהג מקומכם, אלא שלום עליכם כמנהג מקומנו. רבי יוסי ב"ר חלפתא הוה משבח בדרבי מאיר קומי ציפוראי אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע. חד זמן חמא אביליא בשובתא ושאל בהון, אמרין ליה אהינא דאת מתני שבחיה. אמר לון מה עסקיה. אמרו ליה חמא אביליא בשבתא ושאל. א"ל בעין אתון מידע מה חייליה. בא להודיעכם שאין אבל בשבת. הדא היא דכתיב ברכת ה' היא תעשיר ולא תוסיף עצב עמה זו אבילות. כמה דאת אמר נעצב המלך על בנו וכו'. וט"ב שחל להיות בשבת מעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו, אם רוצה [תענית כ"ט ע"ב].
